judge-gavel-deciding-marriage-divorce (1

דיני משפחה

NIM_0281.jpg

מבין כל תחומי המשפט תחום דיני המשפחה הוא הרגיש והמורכב מכולם. הרבה פעמים הליכים משפטיים יכילו ממד אישי, אך כשמדובר בתיקים של דיני משפחה, כמעט כל תיק נוגע בעצב חשוף. לכן, בשונה מעורכי דין מסחריים או עורכי דין פליליים שבדרך כלל ינהלו מאבק משפטי בגישת 'משחק סכום אפס', עורכי דין לענייני משפחה ישתדלו לרוב לראות את התמונה הגדולה והמורכבת. בגלל הרגישות הזו, תיקים הנוגעים לדיני משפחה בדרך כלל יתנהלו בערכאה מיוחדת שהוקמה בדיוק לצורך זה – בית המשפט לענייני משפחה. 

 

קשת רחבה של מקרים

"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה – אומללה בדרכה שלה". לא לחינם נחקק משפט הפתיחה של הרומן 'אנה קרנינה' מאת לב טולסטוי, כאחד ממשפטי הפתיחה הכי זכורים ומצוטטים בתולדות הספרות העולמית. למרבה הצער סיר הלחץ ששמו 'משפחה' עלול להתפרץ בשלל תרחישים, ועורכי דין לענייני משפחה מטפלים בקשת רחבה של מקרים: סכסוכים בין בני זוג, הסכמי ממון, הסדרי הורות משותפת, פונדקאות, סכסוכי משמורת, הכרה באבהות, ניכור הורי, מאבקי אפוטרופסות, אלימות במשפחה, מאבקי ירושה וצוואה – כל אלו סוגיות שעשויות להגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה ו/או לבית הדין הדתי האישי , וכמובן שלכל מקרה יש את המאפיינים הייחודים שלו. במאמר זה סקרתי עבורכם בקצרה את התחומים העיקריים שאני פוגשת בעבודתי כעורכת דין לענייני משפחה.

גירושין ומשמורת – לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 14% מהזוגות הנשואים בישראל עתידים להתגרש. בפועל, בגלל שבעידן הנוכחי חלק לא מבוטל מהזוגות בוחרים להקים משפחה בלי לעבור ברבנות או להירשם כנשואים באופן פורמלי, המספר כנראה הרבה יותר גבוה. סכסוך בין בני זוג שמביא לסיום הקשר ופירוק המסגרת המשותפת הוא תמיד עניין רגיש ומורכב, בוודאי כאשר ילדים מעורבים ויש בין בני הזוג מאבק משמורת. ההמלצה שלי היא לנסות תמיד להגיע להבנה ולפשרה שלוקחת בחשבון את האינטרס של הצדדים וכמובן, את טובת הילדים וצופה פני עתיד.  

תמיד רצוי להימנע מעימות חזיתי שפעמים רבות משאיר צלקות שילוו את הנוגעים בדבר שנים קדימה. לעיתים, גם אחרי סיום תהליך הגירושין עשויות לעלות סוגיות משמורת בגלל שינוי כזה או אחר (למשל, ילדים שבגרו וכבר לא יושבים באופן אוטומטי תחת 'חזקת הגיל הרך'), וכאשר לא ניתן להגיע להסכמה בין ההורים העניין יובא להכרעת בית הדין לענייני משפחה ו/או בית הדין הדתי.

נקודה נוספת שכדאי לציין, כאשר מדובר בהליך גירושין בין בני זוג יהודים מי שמעניק את הגושפנקה הסופית לגירושין הוא בית הדין הדתי האישי(הרבני, השרעי וכו'). למעשה, בית הדין הדתי מוסמך לדון ולשפוט גם באספקטים אחרים של הליך (חלוקת רכוש, משמורת ומזונות). בפועל מתקיים סוג של מרוץ סמכויות בין בית הדין לענייני משפחה לבין בית הדין הדתי. כלומר, התיק העיקרי יובא בפני הערכאה אליה הוגש התיק לראשונה.

הסכמי ממון – אחת הדרכים הטובות ביותר לרכך ולפשט הליך גירושין אם, חלילה, יקרה בהמשך הדרך, היא הסדרת סוגיות של חלוקת רכוש בהסכם עוד לפני מיסוד הקשר הזוגי. הסכם כזה נקרא 'הסכם ממון' ולמרות הארומה האנטי-רומנטית מדובר ב'רפואה מונעת' מצוינת. לא זו בלבד שההסכם הופך את האספקטים הכלכליים של פירוק הקשר להרבה יותר פשוטים אם הנישואין עולים על שרטון, הוא מראש מונע מתיחות בין בני זוג על רקע מחלוקת פיננסית, ולכן יש הגורסים שהוא אפילו תורם ליציבות הקשר ומגדיל את סיכויי ההצלחה לאורך זמן. מי שאמון על עריכת הסכמי ממון הם עורכי דין לענייני משפחה.

הורות משותפת ופונדקאות – אם קיבלתם את הרושם שעורכי דין לענייני משפחה מתעסקים רק ב'פירוק החבילה', תנו לי לחדש לכם. אחד התחומים שאני הכי אוהבת בתחום דיני המשפחה הוא בגיבוש הסכמים של הורות משותפת. מדובר בקונספט משפטי יחסית חדש שבעשור האחרון הולך וצובר תאוצה. הרבה מאוד אנשים מעוניינים להביא ילד לעולם, אך מסיבות כאלה ואחרות מוותרים על מודל המשפחה הקונבנציונלי ומעדיפים להביא לעולם ילדים במודל שיתוף אחר. למשל, זוגות חד-מיניים או אנשים שלא מעוניינים בקשר זוגי מחייב אך לא מוכנים לוותר על חוויית ההורות. כשמדובר ב'הורות משותפת', אין תחליף להסכם ש'סוגר את כל הפינות' ונותן מענה לכל התרחישים. דווקא משום שהורות משותפת היא הרבה פעמים פרויקט שמראש נועד לשמור על החופש של הצדדים, חשוב מאוד להגדיר מראש אספקטים כלכליים וכמובן סוגיות משמורת.

תחום נוסף הקשור לבניית משפחה הוא תחום הפונדקאות שנותן מענה הן לזוגות להט"ב והן לזוגות בהם הנשים לא יכולות להרות מסיבה רפואית. גם במקרים כאלה חשוב לנסח הסכם שמבטיח את הזכויות של כל הצדדים.

ייפוי כוח מתמשך – ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי שמאפשר לאדם לבחור מיופה כוח מטעמו שינהל את ענייניו במידה שהוא יהיה במצב פיזי או מנטלי שלא מאפשר לו לקבל החלטות בעצמו. ייפוי כוח מתמשך לא מסתכם בהאצלת סמכויות לאותו מיופה כוח, הוא מאפשר למי שביקש להוציא אותו גם להגדיר, מבעוד מועד, מתווה טיפולי כזה או אחר ולקבוע עקרונות שעל פיהם יתנהלו ענייניו באופן שיחייב גם את מיופה הכוח הנבחר. 

לרוב מי שיבחרו לערוך ייפוי כוח מתמשך הם אנשים שלקו במחלה ניוונית קשה או קשישים המעוניינים להיות מוכנים במקרה שתחול הידרדרות פיזית ומנטלית במצבם. מדובר באמצעי משפטי חשוב שמאפשר לאדם שליטה מסוימת על עתידו גם במידה שלא יהיה במצב לקבל החלטות בעצמו. מדובר בשירות משפטי חדש , אשר עובר תיקוני חקיקה השאובים מצרכי השטח ומאפשרים את הפרוצדורה.

צוואות וירושות – החוק הסמיך את בית המשפט לענייני משפחה לפסוק גם בענייני צוואות וירושות, ולכן פעמים רבות עורכי דין לענייני משפחה יתמחו גם בנושא זה. עריכת צוואה היא כנראה הדרך הטובה ביותר למנוע סכסוכי ירושה מבעוד מועד. כאשר צוואה נערכת באופן מסודר, אצל עורך דין לענייני משפחה והמוריש נמצא במצב צלול, קשה מאוד לערער עליה. כמו במקרה של הסכם הממון, התחושה הלא נעימה המתלווה לעריכת צוואה היא בבחינת 'כסף קטן' לשקט שהמשפחה מרוויחה בהמשך הדרך.